חוויותי מהביקור ביד לילד
מבקר יקר
שלום רב,
במדור חוויותי מהביקור ב"יד לילד" אתה מוזמן לכתוב את רשמיך ולבטא את מחשבותיך ורגשותיך בעקבות הסיור והפעילות שחווית במוזיאון.
לחץ על כפתור "הוספת הודעה",נסח את מכתבך, ולחץ "שלח" לאישור.
נשמח לשמוע ממך,
"יד לילד"
מעבר לדף האחרון מעבר לדף הבא מעבר לדף הקודם מעבר לדף הראשון
22/11/04 פרוייקט קריאה בינלאומי
אני עוד לא הלכתי ל"לוחמי הגטאות",
אבל אני משתתפת עם כיתתי בפרוייקט קריאה בינלאומי, שמטרתו לגרום לניצולי השואה לחוש מעט טוב יותר.

מאת: נועם

17/11/04 לוחמי הגטאות
בלוחמי הגטאות מאוד נהניתי והייתי גם עצובה! כשפגשתי את נחמה רהב היא סיפרה לנו על התקופה שלה בילדותה כשהיתה השואה ומיליון שאלות צצו במוחי. כמובן שלא שאלתי את כולם.
כמה ילדים שאלו את שאלותיי וגם אני שאלתי חלק אך הכי הרבה נישאר לי בלב.
במוזאון היה לי מאוד מפחיד ועצוב כי ככה חיו היהודים בגטו ולא חיו...
אני נורא ריחמתי על היהודים שמתו שסבלו מאוד בגטו.
וגם נהנתי שניפגשנו כולנו ביחד בית הספר שלי "חנה סנש מאור עקיבא" ובית הספר השני"דינור מחיפה" כמובן שלא ביות הספר כולו אך כיתה אחת.
וגם ההזגה ריגשה אותי וההצגה היתה מעניינת.
להיתראות:
אסתר
(מאווווווד נהנתי מהפרוייקט ואני מקווה שאחוה אותו עוד פעם)

מאת: אסתר סגינור

16/10/04 סיכום הפרוייקט
ברצוני לסכם את מה שלמדתי במהלך הפרוייקט. בהתחלה המילה "שואה" הייתה בשבילי מספר – שישה מליון יהודים נרצחו בשואה ולא ידעתי איך ומדוע עשו את זה. במהלך הפרוייקט למדנו על האנטישמיות, על האיסורים וההגבלות, על ההתעללות הקשה, על המצבים שילדים קטנים היו עוברים, על כך שילדים קטנים נאלצו לדגל את עצמם. היו מעבידים אותם קשה מאוד ועכשיו אני גם יודעת ומבינה שהחיים של הילדים בתקופת השואה היו בלתי נסבלים.

בספר "הסרט האדום" נחמה כותבת על חלק מהקשיים, איך לקחו את אבא שלה, איך אמא שלה הפכה אישה קשה, איך לקחו לה את הכלב. אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לעבור את הקשיים וההגבלות שהיו ליהודים בתקופת השואה.

כיום אני מבינה ששואה זה לא רק מספר, מאחורי המספר יש אנשים, שנרצחו באכזריות רבה, וגם מי שניצל חי עם זכרונות קשים, אני לא מבינה איך אנשים יכולים להתעלל בצורה קשה כזו באנשים אחרים.
אסתר סויסה



מאת: מאת: אסתר סויסה, "החשמונאים", 20.5.04 SENT ON

16/10/04 לילדי מעגן מיכאל: לי, הילה, מיכאל ואסף
אני רוצה לסכם את הפרוייקט הנפלא שהיה לנו. מאוד נהנתי מקריאת הספר, הוא היה מאוד מעניין, היה לי קשה קצת להבין איך ילדה קטנה שעבר עליה כל כך הרבה דברים קשים שרדה. כשפגשנו את נחמה מאוד התרגשתי, פתאום הדמות, הגיבורה של הסיפור עמדה לפניי, ניסיתי לקשר בין הילדה בסיפור לנחמה והיה לי קשה, כי בספר הילדה הייתה תוססת ומלאת חיים ונחמה במציאות נראתה מאוד עצובה, ואני יכול להבין למה. מעניין אותי לדעת אם נחמה הייתה עצובה במשך כל חייה או שלפעמים היא יכולה להתנתק מהעבר.

אני רוצה להודות לכל מי שיזם את הפרוייקט מבית לוחמי הגטאות ולנחמה רהב על הסיפור הנפלא. ואני רוצה להודות למורות שליוו אותנו במהלך השנה, ראשית לסיגלית ימין שעזרה לנו במחשבים לשלוח הודעות, למורה תמי גולן שלימדה אותנו את הנושא וקראה יחד איתנו את הסיפור, ולמורה איריס שהיתה נחמדה. ולא לשכוח את כל תלמידי כתה ו'2 רוח ים במעגנים, אני בטוח שאתגעגע אליכם, ואני מקווה שנפגש שוב בעתיד.

ממני ישראל




מאת: מאת: ישראל כהן, "החשמונאים", 19.5.04 SENT ON

16/10/04 סיכום הפרוייקט
אני מאוד נהניתי מהפרוייקט ולמדתי הרבה דברים חדשים. הבנתי הרבה דברים חדשים על השואה שלפני כן לא ידעתי עליהם, הבנתי איך חיו בשואה, בגטו. הבנתי איזה קושי היה לאנשים להשיג חתיכת לחם קטנה, ואיך הם סיכנו את חייהם בגלל זה. הבנתי איך בשואה כל האנשים הבינו מה זה רעב ואחרים לא יכלו לזרוק פירור של לחם. רוב האנשים בשואה מתו אבל בכל זאת נשארו כמה חיים שיכולים לספר ולהביע את רגשותיהם. עכשיו בשבילנו פירור לחם זה כלום אבל בשבילם זה אוצר שלא היה להם פעם. הם מבינים ויודעים יותר מאתנו בגלל שהם עברו הרבה מקרים קשים והם כבר יודעים להתמודד אתם, ואנחנו עוד לא. אפשר לדעת להתמודד עם משהו אם כבר עברת אותו.

חוץ מזה שלמדתי הרבה דברים, אני גם מאוד נהנתי להתכתב עם הילדים ממעגן מיכאל, נהיינו חברים טובים, דברנו גם על השואה וגם על הספר "הסרט האדום", דברנו על הכל. כשהם הגיעו לבקר אצלנו היה להם מאוד מעניין כי אורח חיינו שונה משלהם ושלהם שונה משלנו: יש לנו קצת מאוד נושאים משותפים אבל זה לא משנה. אני בעיקר אהבתי אצלם את שיתוף הפעולה כמעט הכל הם עושים ביחד, וכמעט עם הכל הם מתחלקים. וגם בגלל שהם קצת מכירים אחד את השני טוב מאוד.
אני מקווה שלא אשכח את כל מה שלמדתי והבנתי בעזרת הפרוייקט הזה ואת הילדים ממעגן מיכאל.
אלינה רוטשטיין


מאת: מאת: אילנה, "החשמונאים", 20.5.04 SENT ON

16/10/04 ח'ברה הפתעה...
היי מה המצב? טוב ונעבור לעניין שלנו...
הספר היה מאוד יפה ואני נורא אהבתי אותו ובמיוחד אהבתי שזה היה סיפור אמיתי וילדה עם הרבה אומץ לב. קשה לי להבין היום איך נחמה הצליחה לשרוד את כל הקשיים עם כל הדברים הרעים שעברה. לי היה נורא קשה לראות את נחמה רהב ולשאול אותה שאלות על ילדותה.

אני נורא אהבתי בביקור את ההצגה ואת הכנת העפיפונים... בביקור אני למדתי להעריך יותר את השואה ולהתייחס לשואה יותר בכבוד ויותר ברצינות.

וטוב נעבור נושא..., אצלנו בבית הספר לומדים על הצעת החוק לשימור החופים, וביום ראשון הלכנו לחוף "מציצים" האמת שאין לי מושג איפה זה... אבל זה כאן בתל אביב! ערכנו פעילות, שיחקנו כדור עף והכיתה שלנו ניצחה. לאחר מכן תופפנו בדרבוקות.
ועד להודעה חדשה...! והנה תמונה שלנו במשחק ובדרבוקות....
חן עובדיה


מאת: מאת: חן, "חשמונאים", 19.5.04, SENT ON

16/10/04 סיכום הפרוייקט
הגענו לבית לוחמי הגטאות שם חיכתה לנו מנהלת הפרוייקט, שהרצתה לנו על המוזיאון ועל מה שיהיה לנו ביום זה. ניפגשנו עם ילדים מבית ספר "מעגנים" קיבוץ מעגן מיכאל.

התחלקנו לקבוצות מעורבות משני בתי הספר: כתה אחת הלכה למוזיאון בזמן שהשניה הייתה ביצירה ולאחר מכן התחלפנו במקומות.

במוזיאון יד לילד הראו לנו סרטונים על השואה: ניצולי שואה שהעידו על מה שהתרחש בשואה.

ביצירה, הקבוצה הכינה יצירה. כל ילד קיבול שמינית דף וצייר את הרגשתו מכל היום שעבר עליו.

לאחר מכן, ראינו הצגה של הספר שקראנו "הסרט האדום". ההצגה ממחישה את מה שקרה לסופרת ולמשפחתה בגטו. ההצגה הייתה מרתקת מאוד. השחקנית שיחקה את הסופרת נחמה רהב בצורה ממשית, נהנתי מאוד מהצגה.

התרגשתי מאוד לראות את הסופרת נחמה רהב ואת בעלה. שאלנו אותה שאלות על הספר, "הסרט האדום" שכתבה. לדוגמא: "האם יש עוד דברים נוראיים יותר שלא כתבת עליהם בספר זה?" הסופרת ניסתה להתחמק מהשאלה הזאת, לפי דעתי בגלל שאנחנו עדיין צעירים מדי כדי שנחווה את הטראומה שעברה עליה.

רחלי שמי


מאת: רחלי, "החשמונאים", 20.5.04, SENT ON

16/10/04 סיכום על הפרוייקט
אני מאוד התרגשתי לפגוש את נחמקה רהב ולשאול אותה שאלות על החיים הקשים שהיו לה בעבר. ובהצגה אני מאוד התרגשתי שניקו הכלב חזר אליה בגטו אבל אחרי זה השוטר בא ולקח את הכלב והוא אמר שהוא יקח אותו למקום טוב יותר ואני מאמינה שהוא באמת עשה את זה, ושניקו הכלב חי שנים רבות.

מעניין אותי לדעת, איך אתם הרגשתם שראיתם את נחמקה?

נטי סבנידסה


מאת: מאת: נטיה, "החשמונאים", 19.5.04, SENT ON

16/10/04 התרשמות מהביקור!!!
הסיור לקיבוץ יד לילד היה ממש חוויה. אני במיוחד נהנתי להיות שם בגלל שאני אוהבת לראות ולשמוע דברים על השואה. במוזיאון כשירדנו לראות את כל התצוגה היה ניראה לי ממש אמיתי, הם עשו את התצוגה ממש יפה שאני אפילו חשבתי שזה אמיתי ופחדתי לנגוע. המפגש עם הסופרת נחמה רהב ריגש אותי מאוד, היה לי ממש כבוד ענקי לראות אותה ולדבר איתה. שאלתי אותה שאלות שלא הבנתי בספר והיא ענתה לי. ההצגה הייתה מאוד יפה ומרגשת והשחקנית ביצעה את ההצגה והתפקיד מאוד יפה. אהבתי גם במיוחד את הפעילות עם העפיפונים. הפעילות עזרה לי להכיר את מבנה העפיפונים.

אני כל כך נהנתי מהביקור ואני חושבת שלאנשים כדאי לבקר שם.

מירי פחימה


מאת: מירי פחימה, "החשמונאים" , 20.5.04

16/10/04 הביקור בלוחמי הגטאות
לפני הביקור בבית לוחמי הגטאות אני ממש התרגשתי כי מאוד רציתי לפגוש את נחמקה. כשהגענו לשם אני מאוד התפעלתי מהמוזיאון ובעיקר מהמוצגים. ראינו את המסילות של הרכבות שהובילו למחנות ההשמדה, את המזוודות שלא ידעו מה כדאי לשם בהם – מה לוקחים איתנו ומה משאירים? אני מניח שלאנשים שהיו בשואה השאלה הזאת היתה מאוד משמעותית, על מה אפשר לוותר ועל מה לא, אם אני הייתי במצבם אני חושב שהייתי לוקח מזוזה, ספר תהילים ואלבום תמונות של המשפחה, כי חשוב שיהיו לנו תמונות של האנשים האהובים עלינו, וחשוב שנוכל מידי פעם להתבונן בתמונה ולזכור איך היינו פעם, כדי שלא נאבד תקווה.

כשפגשנו את נחמה רהב אני ניסיתי להבדיל אם היא נראית אותו הדבר כמו שראיתי אותה בטלויזיה. היא לא נראתה אותו דבר, כשפגשנו אותה היא היתה נראית יותר מבוגרת, אבל בכל זאת היה לה אותו הקול כמו שהיה לה בטלויזיה. כשהילדים שאלו את נחמקה שאלות אני ממש התעניינתי בתשובות שהיא ענתה אחרי הפגישה עם נחמקה אנחנו הלכנו לאיזה שהוא ביתן שאנו הכנו עפיפונים. היה מאוד כיף לשתף פעולה עם כל חברי הפורום. אחרי שהעפנו את העפיפונים חזרנו הביתה ונגמר לנו הטיול.


מאת: מאת: אלמוג, "החשמונאים", 20.5.04, SENT ON


In any problem please contact the school's staff at korczak-school@gfh.org.il